בכדי לענות על השאלה מתי אפשר לקבל עזרה סיעודית ואיך לקבל אותה,  חשוב להבין מספר דברים: ראשית, מהי עזרה סיעודית ומיהו אדם סיעודי? מה ההבדלים בין אדם סיעודי לאדם תשוש? האם שניהם זכאים לקבל עזרה? האם הכרחי להיות 'זקן' בכדי לקבל עזרה סיעודית (משמעות הגיל בעזרה סיעודית)? מה כלול בעזרה סיעודית?

מה הכוונה במצב סיעודי?

מצב סיעודי מתייחס למצב בו תפקודו של האדם נפגע מכל סיבה שהיא והוא אינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו פעולות יומיומיות בסיסית (פעולות שנקראות בשפה המקצועית ADL – Activity of Daily Living). פעולות אלו נחלקות למספר  קטגוריות:

1. קימה ושכיבה – האם האדם מסוגל לקום בכוחות עצמו או לשכב בכוחות עצמו?
2. רחצה – האם האדם יכול להתרחץ רחצה אפקטיבית בכוחות עצמו?
3. הלבשה – האם האדם מסוגל להתלבש / להתפשט בכוחות עצמו?
4. אכילה / שתייה – האם הוא מסוגל לאכול בכוחות עצמו ולקחת תרופות בכוחות עצמו?
5. ניידות – האם האדם מסוגל להתהלך בכוחות עצמו או לנייד עצמו ממקום למקום בכוחות עצמו? באילו אביזרים נעזר?
6. שליטה על הסוגרים – האם לאדם יש שליטה על הסוגרים? האם הוא מסוגל לטפל בעצמו?

קטגוריות אלו מצביעות על רמות שונות של מצב תפקודי ורמת תלותו של האדם באדם אחר לביצוע מטלות בסיסיות. מכאן, מצב סיעודי אינו קשור בגיל האדם אלא מתייחס למצבו התפקודי.

לעומת מצב סיעודי, קיימת הגדרה נוספת המשפיעה על האפשרות לקבלת עזרה סיעודית: תשישות נפש. מצב זה למעשה אינו מתייחס למצבו התפקודי של הפרט אלא למצבו הקוגניטיבי. כלומר, כאשר ישנה פגיעה בפעילותו הקוגניטיבית של האדם – הכוללת פגיעה בתובנה, בשיפוט, בהתמצאות, ירידה בזיכרון לטוח ארוך ולטווח קצר. מצב המצריך השגחה סביב השעון מחשש שהאדם יסכן את עצמו או את הסובבים אותו. דוגמא מוכרת לכך היא מחלת האלצהיימר.

מי יכול לספק לי עזרה סיעודית?

קבלת העזרה הסיעודית תלויה בראש ובראשונה במצבו של האדם המבקש את העזרה, גילו של האדם תלוי בגורם ממנו הוא מבקש את העזרה.

עזרה סיעודית היא טיפול בקשיש הניתנת בדרך כלל על ידי מטפל מוסמך ומקצועי.

במתן שירותי רווחה וסיעוד בודקים עבורך את המקום המתאים יותר לבקשה ועוזרים בתהליך הבקשה.

להלן מספר גורמים דרכם ניתן לקבל עזרה סיעודית:

1. ביטוח לאומי – במסגרת 'חוק הסיעוד', אדם מעל גיל פרישה (62 – נשים, 67 – גברים) יכול בתנאים מסוימים לקבל עזרה סיעודית בביתו ללא כל עלות מצידו. רמת העזרה שתתקבל היא בהתאם לרמת תפקודו של האדם – ככל שהאדם תלוי יותר באדם אחר לביצוע פעולות בסיסיות (ADL) כך העזרה שיקבל תהיה גבוהה יותר. רמת הזכאות נקבעת לאחר קיום מבחן תלות מטעם ביטוח לאומי. מספר השעות השבועיות המקסימלי שניתן לקבל מביטוח לאומי במסגרת חוק הסיעוד לעזרה בבית על ידי מטפל ישראל וללא כל עלות הוא 22 שעות שבועיות. חשוב לציין כי העזרה המתקבלת מביטוח לאומי –תלויה בגובה הכנסות הקשיש ובת זוגתו; על פי גובה הכנסתו תקבע האם הוא זכאי לקבל עזרה מלאה, חלקית או שאינו זכאי לקבלתה.
2. קרן לרווחת נפגעי השואה בישראל – הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל מציעה עזרה בשני אופנים:

א.      עזרה לאחר אשפוז – עזרה זו מיועדת לניצולי שואה שחוזרים לביתם לאחר אשפוז בתנאי שהכנסתם החודשית אינו עולה על 8,812 ₪. העזרה הניתנת היא סך של 50 שעות עזרה ביתית למשך חודשיים.

ב.      תוספת עזרה לגמלת הסיעוד – עזרה זו מיועדת לניצולי שואה שמקבלים עזרה מביטוח לאומי במסגרת חוק סיעוד מרמה 2 ומעלה. במסגרת עזרה זו האדם מקבל 9 שעות שבועיות נוספות לשעות העזרה מביטוח לאומי.

1. חברות ביטוח – ישנם אנשים שמחזיקים בביטוחים סיעודיים פרטים, חלקם מחזיקים בביטוח שנעשה במול חברות הביטוח וחלקם מול קופות החולים. בעבר מרבית הביטוחים הסיעודיים היו מוגבלים במימוש לתקופת זמן (בדרך כלל עד חמש שנים מיום הפעלתו), לכן חשוב לבדוק לפני הפעלת הביטוח האם המימוש מוגבל בזמן. כמו כן, גם חברות הביטוח מבקשות כמו שאר המוסדות המציעים עזרה סיעודית; אישורים רפואיים המעידים על מצב סיעודי ואף בחלק מהמקרים שולחים בוחן מטעמם לבצע מבחן תלות (מבחן התלות דומה באופיו למבחן התלות המתקיים על ידי ביטוח לאומי).
2. משרד הבריאות – כאשר קשיש נזקק לאשפוז סיעודי או לאשפוז במחלקה לתשושי נפש, הוא יכול לקבל סיוע ממשרד הבריאות בעלויות האשפוז. הסיוע מותנה במספר קריטריונים:

א.      מוסד האשפוז ברישוי משרד הבריאות

ב.      מוסד האשפוז קשור עם משרד הבריאות בהסכם ייעודי.

גובה ההשתתפות של משרד הבריאות בעלויות האשפוז תלוי בגובה הכנסות הקשיש המועמד לאשפוז ושל בני משפחתו.

מענה על השאלה מהי עזרה סיעודית  ואיך מטפלת סיעודית משתלבת במארג העזרה הסיעודית כאן

לסיכום, ישנם מספר גופים ומוסדות ממשלתיים ופרטיים המספקים עזרה סיעודית הן בביתו של האדם והן במוסדות אשפוז שונים. בכדי להתאים את הטיפול הנכון ולמצות את הזכויות והזכאויות השונות, חשוב להתייעץ עם עובדת סוציאלית.