כמעט כל מאמר בנושא מחיר המטפל הסיעודי מציג פן כלכלי מאוד ספציפי, סיכום כלכלי ברור, התייחסות לחוקי תעסוקה והרבה מספרים, הרבה מאוד מספרים. כאילו שפסחנו לגמרי ההתייחסות שלנו לצדדים הנוספים – למחירים הנוספים.
במאמר הזה אני רוצה להתייחס למחיר אחר, למחיר הנפשי שהמטפל הסיעודי עולה לנו, ולמחיר הזה יש שני צדדים, הצד הראשון הוא המטופל עצמו, הצד השני הוא אנחנו – ההורים, הילדים, הנכדים, בני הזוג.
בשיח על קשישים וחסרי ישע, אנו נתקלים פעמים ברבות במושג אפוטרופוס. המושג יכול להופיע בהקשרים רבים למשל – אפוטרופוס חיצוני, אפוטרופוס לגוף, אפוטרופוס נפש וכדומה.
מטרת המאמר הינו לספר תמונה כללית ותשובות לשאלות הנפוצות בכל הקשור בתחום האפוטרופסות והטיפול בקשישים ובחסרי ישע.
מרביתנו מכירים את הקשיים הכרוכים בהעסקת מטפל זר להורינו המזדקנים. אחד הקשיים המהותיים הוא מציאת המטפל המתאים, כזה שיענה על הצרכים של ההורים, שידע לטפל בהם במקצועיות ויעשה זאת במסירות מתוך שליחות ולא מתוך חובה וברירת מחדל.
ישנה תפיסה רווחת או בשמה האחר סטיגמה לגבי תזונה בגיל השלישי, הדברים הראשונים שעולים לנו לראש בהקשר הזה, זה עוף מכובס, פירה חסר טעם, בלי תיבול וחס וחלילה אוכל גרוס.
אנחנו כאן כדאי להפריח את המיתוס, לתאר קצת דגשים לגבי תזונת קשישים, חשיבותה, טיפים לייעל אותה (או במילים אחרות להפוך אותה לטעימה יותר) ולסיכום מספר מתוכנים.
תזונה בריאה
שמירה על תזונה חשובה בכל גיל זאת משום שהיא אחד המרכיבים העיקריים שמסייעים לנו לשמור על בריאות תקינה (אכילה מסודרת ומאוזנת יכולה למנוע התקפי לב, מחול כולסטרול, סכרת מסוג 2 ועוד…).
תהליך ההזדקנות מציב בפני האדם אתגרים רבים, ההתמודדות עם שינויים, אובדנים, פרידות, ירידה בתפקודים יחד עם הצורך המתגבר בתלות ובקבלת עזרה מהסביבה תלויים במידה רבה במשאבים השונים שיש ברשותו של האדם.
עבור ניצול השואה, ההתמודדות עם הגורמים שצוינו לעיל היא חלק ממגוון רחב של התמודדויות עבר שונות. מחקרים רבים הראו שהתמודדויות עם מצבי לחץ. ודחק קיצוניים עלולים להוליד מגוון רחב של הפרעות פיזיולוגיות, מחלות ונזק נפשי וחברתי ניכר. כך, שנקודת הפתיחה בתהליך ההזדקנות לניצול השואה היא מורכבת יותר בהשוואה לאדם אחר המתמודד עם תהליך הזקנה.
עבור רבים, גיל הזהב נתפס כגיל בו באופן כזה או אחר החיים נגמרים, הגיל נותן את אותותיו הרפואיים, הילדים גדלו ועסוקים בחייהם עם משפחותיהם שלהם, פטירת מכרים במעגלים הקרובים ובמעגלים הרחוקים מגבירים את תחושת הבדידות ואף מעלים סימני חרדה מפני סופנו הקרב.
בדידות היא למעשה תחושה סובייקטיבית שנגרמת כתוצאה ממצב אובייקטיבי, כלומר: תחושת הבדידות תגרם למעשה כאשר ישנו פעל גדול בין מספר הקשרים החברתיים הרצויים (מצב סובייקטיבי) לבין מספר הקשרים החברתיים הקיימים בפועל (מצב אובייקטיבי).
בכדי לענות על השאלה מתי אפשר לקבל עזרה סיעודית ואיך לקבל אותה, חשוב להבין מספר דברים: ראשית, מהי עזרה סיעודית ומיהו אדם סיעודי? מה ההבדלים בין אדם סיעודי לאדם תשוש? האם שניהם זכאים לקבל עזרה? האם הכרחי להיות ‘זקן’ בכדי לקבל עזרה סיעודית (משמעות הגיל בעזרה סיעודית)? מה כלול בעזרה סיעודית?
מצב סיעודי מתייחס למצב בו תפקודו של האדם נפגע מכל סיבה שהיא והוא אינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו פעולות יומיומיות בסיסית (פעולות שנקראות בשפה המקצועית ADL – Activity of Daily Living). פעולות אלו נחלקות למספר קטגוריות:
דמנציה היא מונח כללי שמתארת התדרדרות בתפקודי המוח. מחלת האלצהיימר מהווה כ70% ממקרי הדמנציה. במרבית המקרים תסמיני הדמנציה אינם הפיכים, אולם קיימים מצבים בהם הגורם לתסמינים אלו הינו מחסור בויטמינים שונים והפרעות בבלוטת התריס, אז ניתן לטפל בבעיה עצמה ובכך להעלים לגמרי את התסמינים.
מחלת האלצהיימר היא מחלה מתקדמת שמביאה לניוון ובסופו של דבר לתמותה של תאי עצב במוח. בכך, היא גורמת לפגיעה בזיכרון, בחשיבה, בתפיסה, בהתנהגות , בתנועה ובתפקוד הפיזי. חולי אלצהיימר חיים בממוצע שמונה שנים לאחר הופעת התסמינים הבולטים לעין. אולם תוחלת החיים יכולה להימשך גם עד 20 שנה לאחר מכן – תלוי בגיל החולה ובמצבו הרפואי הכולל.
More
עוד פרטים?